מר מאני` אינו רק הנסיון הספרותי הנועז ביותר של א.ב. יהושע עד כה, אלא גם, להרגשתי, אחד הרומנים הגדולים של הספרות העברית החדשה. זהו ספר רחב - יריעה, רומן ים - תיכוני, סיפורה של משפחה ספרדית לאורך כ200 - שנה, הנחשף באמצעות 5 שיחות בנקודות צומת היסטוריות. המשוחחים (שאת חלקו של אחד מהם על הקורא תמיד להשלים) ``נשאבים`` אל סיפור המשפחה ותוהים איש על חידת המאני שלו, המחליף זהות מדור לדור. חמשת החלקים כתובים בדמיון מרשים, בהומור, בווירטואוזיות של חילוף סגנונות, והמשמעות צומחת מתוך היחסים שביניהם. הקורא מתקדם בספר ``בכיוון הנגדי``, מן ההווה לעבר; אבל יש לקרוא בו פעמיים - פעם שניה מסופו להתחלה - ורק אז ייחשפו הקשרים שבתוך החומר ``התמים``. הספר מושך אל נקודת - המוצא שבסופו. זהו מסע אל לבירינת ה`שייכות` וה`זהות` ברב - קוליות של היבטים: משפחה, עדה, לאום, גזע ועד להיסטוריה ולשורשים הקדם - היסטוריים. מעבר לפסיכולוגיות האישיות מותווה מסתורין של נוסחה רשומה - מראש של משפחה משובשת; כל מאני ``ישן במיטתו`` של אחד מקודמיו, מתחבר לזמן אחר והוא רק ``מתורגמן`` או ``מחליף`` שהעילות לפעילותו הכפייתית הן אך תואנה למשהו אחר; וכל מאני מתנועע בין בבואות שמשתברות לדמויות רפאים. לממשות של `השייכות` פנים כפולים. תולדות משפחת ``מתאבדים`` זו הם שורת נסיונות של ביטול, מרידה ופריצת גדרות; דווקא החריגה היא הנוסח החוזר. וה`שיכות` הזו היא גם פקיעת הזהות העצמית, יציאה מן הקיום והזמן האישיים. ובמסגרות הרחבות יותר: האדם החדש הוא שיבה אל נקודת מוצא קדמונית, והשאלה אם אפשר לבטל את הזהות ולצאת משלשלת הברזל החלודה של ההיסטוריה, אם מלפנים ואם מאחור, הופכת שאלה מרכזית. בני מאני, השטים מזהות לזהות, רובם בעלי זהות כפולה, וקיומם הרב - שכבתי מסתיר חלק מן הזהות. ה`שייכות` היא סוג של קשר חיוני, שהוא, במובן אחר, היעלמות וניתוק (קשר ואובדן קשר הם בספר מונחי מפתח, שני צדדים של אותה מטבע). באותם מצבים יש חירות ואף הפקר בצד שבי ועקידה. חיוניות ולידה, אימפוטנטיות ומוות, משמשים בערבוביה. אבל גם המשוחחים הזרים, שלכולם דחף סיפור חזק, וגם דמויות אחרות, הם ואריאציות מדוקדקות זה על זה. בינם לבינם, או בינם לבני מאני נחשפות אנלוגיות מפורטות (בעשרות פרטים, שלקורא אתגר ``לצוד`` אותם בקריאות חוזרות). למשל, הסטודנטית ממשאבי שדה, הנאצי מכרתים, הקצין הבריטי מצבא אלנבי, איש המילואים ממלחמת לבנון והרופא היהודי מן הקונגרס הציוני השלישי, הם אספקלריות תעתועים זה של זה, ``שושלת`` מדומה, ``משפחה``. גם המהיימנות של חלקים מסיפורי המשוחחים מוטלת בספק, ואולי הם פרי הזיית מוחם (השופט מאני באמת מנסה להתאבד?). ``יהיו איפוא שני סיפורים, והאמת היכן?`` מה מן הדמויות הוא אך פרי אירגון ``ספרותי``, כגיבורים שיצאו מעמוד של ספר או מסרט? (התעיה בין סיפור למציאות אופיינית למספרים). ומכאן: האם שלשלת המשפחה וההיסטוריה היא ממשות, או שהיא פיקציה, הטלה נרטיבית על המציאות? ``הכל מתקשר זה אל זה``, ועם זאת אין בספר שום דבר מאומץ. חוויית הקריאה סוחפת, יש מלאות של ``תואנות`` מקומיות, תיאורים היסטוריים עזים השומרים כל אחד על צבעיו, ואיפיונים יחודיים ומשעשעים. דווקא מה שמעבר ל``חוטים`` הוא עיקר הכוח והקסם.
ביקורות ודירוגים
כדי לדרג את הספר יש להתחבר למערכת! (אבל עדיין אפשר לכתוב את חוות דעתכם בתיבת הטקסט שלמטה)
