"בוקר אחד חיכתה בתיבת הדואר תמונה שלו אחרי שגילח את הזקן. כמעט לא זיהיתי את אבא. הסנטר שלו היה שונה ממה שדמיינתי, עם גומה שעד אז התחבאה ממני. הוא עשה אותו השלום וחייך אותו החיוך, אבל הגומה שינתה הכל. העברתי אותו לאמא."
במרכז היצירה הסוחפת הזאת עומדת גיבורה, בת למשפחה מתפוררת הבורחת מישראל לאמריקה, אך חוזרת כעבור שנים בחיפוש אחר משהו שאין לו שם. בהשתלשלות אירועים חיה וצובטת, רוויית הומור וברק, מעמידה דאה הדר אלבום משפחתי צבעוני הטומן בין דפיו תמונות בלתי נשכחות: ילדה עטוית צמר בחורף ניו יורקי קפוא, אוכלת "טוב-טעם" וצופה בדרדסים; אמא שחקנית עבר בטלוויזיה הלימודית, השולחת לוודי אלן מכתב אישי מלווה בגזרי עיתונות בעברית; אבא ובת נוסעים בשתיקה בדרך ההלכה, עד שהם נתקלים בענן של נוצות תרנגולות הודו בדרך לשחיטה.
"בספר אצלנו עכשיו בוקר מוליכה דאה הדר את הקורא קדימה בביטחון ובאינטימיות כאילו היו שתי מילים נרדפות ולא מרוחקות או מנוגדות זו לזו. ספר חזק, מדויק וחכם שמספר על החלום הכי מפורסם בעולם ונותן לחלום הזה להבהב בחיי הגיבורים במקוריות וברגישות נדירות. טון חדש בספרות העברית ל סופרת צעירה, מוכשרת ומבטיחה."
אורלי קסטל-בלום
דאה הדר (1976) עיתונאית במוסף "הארץ". קובץ סיפוריה הראשון, נומי נומי עיסאוויה, ראה אור בשנת 2000.
ביקורות ודירוגים
כדי לדרג את הספר יש להתחבר למערכת! (אבל עדיין אפשר לכתוב את חוות דעתכם בתיבת הטקסט שלמטה)
מאת: dafnata בתאריך 06/20/2010 דירוג: 4
הספר סוחף, וקריא ביותר. לכן התאכזבתי שהקצוות לא נסגרו, למרות שתמיד ניתן לומר שהמחברת השאירה את הסופים לדמיון הקורא. הדמויות מאד חיות, אמיתיות, עגולות ומעוררות אמפטיה, אבל משהו במסע שלהן לא שלם מספיק. באופן כללי, אהבתי מאד, ומחפשת כעת ספרים אחרים שלה.
